המדריך לעסק להבנת עולם התשלומים: מי מטפל בכסף ומה קורה מאחורי הקלעים?

כאשר לקוח מצמיד טלפון למסוף, משלם בקישור או מאשר בקשת תשלום, הפעולה נראית פשוטה ונמשכת שניות. מאחורי אותה פעולה פועלים מספר גופים ומערכות, ולעיתים קשה להבין מי אחראי על כל שלב.

בעל עסק אינו צריך להפוך למומחה לתשתיות תשלום. עם זאת, חשוב להבין מי מטפל בכסף, מי גובה את העמלה, מתי העסקה מאושרת, מתי היא הופכת לסופית ומתי הכסף נכנס לחשבון העסק.

המדריך הבא עושה סדר במונחים המרכזיים בעולם התשלומים.

מה קורה כשלקוח משלם בכרטיס?

בעסקת כרטיס רגילה משתתפים בדרך כלל ארבעה גורמים מרכזיים:

הלקוח הוא מחזיק הכרטיס שמבצע את התשלום.

המנפיק הוא הגוף שהנפיק ללקוח את הכרטיס. בדרך כלל מדובר בבנק או בחברת כרטיסי אשראי. המנפיק בודק אם ניתן לאשר את העסקה בהתאם למצב הכרטיס, למסגרת ולמערכות ניהול הסיכונים שלו.

הסולק הוא הגוף שמספק לבית העסק את שירותי הסליקה. הוא מקבל את העסקאות שביצע העסק ומעביר אליו את הכספים בהתאם להסכם ולמועדי הזיכוי שנקבעו.

ספק המסוף או שער התשלום מספק את התשתית הטכנולוגית שבאמצעותה העסקה מועברת. זו יכולה להיות קופה בחנות, מסוף פיזי, עמוד תשלום באתר או מערכת לשליחת קישורי תשלום.

לעיתים הסולק וספק המסוף הם אותו גוף, אך לא תמיד. לכן עסק עשוי לקבל חשבונית אחת עבור הסליקה וחשבונית נוספת עבור המסוף, המערכת או עמוד התשלום.

מהי שב״א?

שב״א, שירותי בנק אוטומטיים, מפעילה את מערכת התשלומים המרכזית בישראל בכרטיסי חיוב.

כאשר מתבצעת עסקת כרטיס, נדרש להעביר מסרים בין הסולק לבין מנפיק הכרטיס. המערכת מעבירה את בקשת האישור ואת התשובה לעסקה. שב״א היא התשתית שמאפשרת לגורמים המשתתפים במערך כרטיסי החיוב לתקשר ביניהם.

שב״א אינה חברת האשראי של הלקוח ואינה בהכרח הגוף שסולק את בית העסק. היא פועלת מאחורי הקלעים ומחברת בין הגורמים הרלוונטיים. שב״א מפעילה גם תשתית הקשורה לפעילות מכשירי הבנק האוטומטיים.

מהי מס״ב?

מס״ב, מרכז סליקה בנקאי, מפעילה תשתיות להעברת חיובים וזיכויים בין חשבונות בנק.

באמצעות מס״ב מבוצעות פעולות כמו העברת משכורות, תשלום לספקים, גבייה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, זיכוי מספר רב של מוטבים ותשלומים מיידיים.

ההבדל הבסיסי הוא ששב״א מזוהה בעיקר עם עולם כרטיסי החיוב, ואילו מס״ב מזוהה בעיקר עם העברות, חיובים וזיכויים בין חשבונות בנק.

מה ההבדל בין אישור עסקה, סליקה וזיכוי?

אלה שלושה שלבים שונים שלעיתים נתפסים בטעות כפעולה אחת.

אישור העסקה מתקבל כאשר מנפיק הכרטיס מאשר לבצע את העסקה. האישור אינו אומר שהכסף כבר נמצא בחשבון העסק.

הסליקה היא תהליך העברת העסקה והטיפול בה בין הגורמים המשתתפים.

הזיכוי הוא השלב שבו הכסף מועבר בפועל לבית העסק, בניכוי העמלות ובהתאם להסכם עם הסולק.

לכן, גם כאשר העסקה אושרה בתוך שניות, העסק עשוי לקבל את הכסף רק לאחר מספר ימים או במועד הזיכוי החודשי שסוכם עם הסולק.

מהו תשלום מיידי?

תשלום מיידי הוא העברה מחשבון בנק אחד לחשבון אחר, שבה הכסף מתקבל אצל המוטב בתוך שניות והופך לזמין עבורו באופן סופי.

בשונה מעסקת כרטיס, התשלום אינו מבוסס על מסגרת הכרטיס של הלקוח. הכסף מועבר בין חשבונות הבנק באמצעות תשתית תשלומים מיידיים.

עבור עסק, תשלום מיידי יכול לקצר את זמן קבלת הכסף, להגדיל את הוודאות ולסייע בהתאמה בין התקבול לבין החשבונית. הוא עשוי להתאים במיוחד לעסקאות בסכומים גבוהים, לתשלומים בין עסקים ולמקרים שבהם נדרש אישור מהיר שהכסף התקבל.

מהי בקשת תשלום?

בקשת תשלום, Request to Pay או R2P, מאפשרת לעסק לשלוח ללקוח דרישה דיגיטלית מסודרת לתשלום.

הבקשה יכולה לכלול את שם העסק, הסכום, מטרת התשלום ופרטים נוספים. הלקוח מקבל את הבקשה ומחליט אם לאשר או לדחות אותה. אם אישר, התשלום מבוצע בהתאם למסלול ולשירות שבו נעשה שימוש.

חשוב להבין שבקשת תשלום אינה חיוב אוטומטי. עצם שליחת הבקשה אינה מעבירה כסף ואינה מאפשרת לעסק לחייב את החשבון ללא אישור הלקוח.

היתרון לעסק הוא שאין צורך לשלוח ללקוח פרטי חשבון ולבקש ממנו להקליד אותם בעצמו. הדבר מפחית טעויות, מקל על זיהוי התקבול ועשוי לקצר את תהליך הגבייה.

מהו ייזום תשלום?

ייזום תשלום הוא שירות המאפשר ללקוח להתחיל תשלום מחשבון הבנק שלו באמצעות נותן שירות מורשה.

במקום להיכנס לאפליקציית הבנק, להקליד את פרטי המוטב, הסכום וההערה, הלקוח מקבל תהליך תשלום שבו הפרטים כבר הוזנו. הוא מזדהה ומאשר את הפעולה בהתאם למנגנון האבטחה של הבנק או של נותן השירות.

נותן שירות ייזום התשלום אינו אמור לבצע את התשלום ללא הסכמת הלקוח ואינו מקבל גישה חופשית לחשבונו.

ההבדל המרכזי הוא שבקשת תשלום היא הפנייה של העסק ללקוח בדרישה לשלם, ואילו ייזום תשלום הוא השירות שמסייע ללקוח לבצע את ההעברה מחשבונו.

מה הקשר לבנקאות פתוחה?

בנקאות פתוחה מאפשרת ללקוח לתת לגוף מורשה גישה מוגדרת למידע פיננסי או להשתמש בשירותי ייזום תשלום.

הגישה ניתנת בהסכמת הלקוח ולמטרה מוגדרת. היא יכולה לשמש להצגת מידע ממספר חשבונות, לניתוח תזרים, להתאמת תקבולים, לקבלת אשראי או לביצוע תשלום מחשבון הבנק.

עבור עסקים, בנקאות פתוחה יכולה לחבר בין מערכת הגבייה, הנהלת החשבונות וחשבונות הבנק. החיבור עשוי לצמצם עבודה ידנית ולשפר את השליטה בתזרים.

האם ארנק דיגיטלי הוא אמצעי תשלום חדש?

לא תמיד. לעיתים הארנק הדיגיטלי הוא רק דרך אחרת להשתמש באמצעי תשלום קיים.

לדוגמה, כאשר לקוח משלם באמצעות Apple Pay או Google Pay, העסקה מבוססת בדרך כלל על כרטיס שנשמר בארנק בצורה מאובטחת. מבחינת העסק, זו עדיין עסקת כרטיס העוברת במערך הסליקה.

אפליקציות תשלום אחרות עשויות להתבסס על יתרה שנשמרת באפליקציה, על כרטיס, על העברה מחשבון בנק או על שילוב ביניהם. לכן חשוב לבדוק מה נמצא מאחורי הארנק ולא להסתפק בשם השיווקי של השירות.

להרחבה על ההבדלים בין ארנקים, אפליקציות וכרטיסים נטענים ניתן לקרוא גם את המדריך לאפליקציות וכרטיסי תשלום לילדים בישראל.

קישור לתשלום ו-QR אינם בהכרח אמצעי תשלום

קישור לתשלום הוא כתובת שמובילה את הלקוח לעמוד שבו ניתן להשלים עסקה. קוד QR הוא דרך נוחה לפתוח קישור, אפליקציה או בקשת תשלום באמצעות סריקת הטלפון.

מאחורי הקישור או הקוד יכולה לעמוד עסקת כרטיס, בקשת תשלום, העברה מחשבון או ארנק דיגיטלי. לכן, קישור ו-QR הם בדרך כלל ערוצי גישה לתשלום ולא אמצעי התשלום עצמו.

מהי טוקניזציה?

טוקניזציה היא תהליך שבו פרטי הכרטיס מוחלפים במזהה דיגיטלי. המטרה היא לצמצם את החשיפה של מספר הכרטיס ולהפחית את הסיכון במקרה של דליפת מידע.

השיטה משמשת, בין היתר, בארנקים דיגיטליים ובשמירת כרטיס לצורך חיובים חוזרים. מבחינת העסק, היא מאפשרת לנהל תשלומים באופן מאובטח יותר בלי לשמור את מספר הכרטיס המלא במערכותיו.

מהי הכחשת עסקה?

הכחשת עסקה מתרחשת כאשר לקוח טוען שלא ביצע את העסקה או שלא אישר אותה. בהתאם לנסיבות ולדין, הסכום עשוי להיות מוחזר ללקוח ולהיגרע מבית העסק.

עסקה מאושרת אינה חסינה בהכרח מפני הכחשה. לכן עסקים צריכים לבדוק את אופן אימות הלקוח, שמירת התיעוד, תנאי הביטול ומנגנוני האבטחה של ספק התשלום.

מהו ספק שירותי תשלום?

ספק שירותי תשלום הוא גוף שעשוי לספק שירותים כמו סליקת פעולות תשלום, הנפקת אמצעי תשלום, ניהול חשבון תשלום או העברת כספים.

חשוב לבדוק איזה שירות הספק מורשה להציע, מי מחזיק בכסף, כיצד נשמרים כספי הלקוחות, מי מבצע את הסליקה ומה קורה במקרה של תקלה, החזר או הפסקת פעילות.

השימוש במונחים כמו "פינטק", "ארנק" או "פלטפורמת תשלומים" אינו מסביר לבדו את מבנה השירות או את מעמדו הרגולטורי.

מה חשוב לשאול לפני שבוחרים פתרון?

לפני התקשרות עם ספק תשלומים, כדאי שהעסק יקבל תשובות ברורות למספר שאלות:

• מי הסולק ומי ספק הטכנולוגיה?
• מי מחזיק בכסף בכל שלב?
• מתי העסק מקבל את הזיכוי?
• האם התשלום ניתן לביטול או להכחשה?
• כיצד מבוצעים החזרים ללקוחות?
• האם קיימת התאמה אוטומטית לחשבוניות?
• מי מטפל בתקלות ובבירורים?
• האם הספק מחזיק ברישיון הנדרש לפעילותו?
• מהי העלות הכוללת של השירות?

המחיר חשוב, אך הוא רק חלק מהתמונה. זמינות הכסף, שיעור העסקאות שנכשלות, איכות ההתאמה החשבונאית, רמת השירות והיכולת להוסיף אמצעי תשלום חדשים עשויים להיות משמעותיים לא פחות.

להרחבה על בחינת העלויות ובחירת אמצעי התשלום ניתן לקרוא את המאמר עלויות סליקה ואמצעי התשלום הקיימים כיום.

לסיכום

עולם התשלומים מורכב ממספר שכבות: אמצעי התשלום שבו משתמש הלקוח, הערוץ שבו הוא מבצע את העסקה, הספק שמחבר את בית העסק, הגוף שסולק את העסקה והתשתית שמעבירה את המידע או את הכסף.

הבנת התפקיד של כל גורם מאפשרת לעסק לנהל משא ומתן נכון יותר, לזהות עלויות כפולות, לשפר את תהליך הגבייה ולבחור פתרון שמתאים ללקוחות ולמערכות העסק.

משרדנו מלווה עסקים בבחינת מערך התשלומים הקיים, השוואת ספקים, בחירת אמצעי תשלום, צמצום עלויות והטמעת פתרונות חדשים.